מידע כוזב או נתונים שיש לתת להם את תשומת הלב הרפואית? אחת מהתופעות הבולטות של מגיפת הקורונה היא התמודדות מערכות הבריאות במדינות השונות עם מידע כוזב, מיס-אינפורמציה, מידע מוטעה ומטעה המופץ באמצעות הרשתות החברתיות. כבר באוגוסט התייחס לכך דיווח של העיתונאי אדם סטריאנו ב"ניו יורק טיימס" שבו סיפרו עשרות רופאים כי מטופליהם מאמינים לכל מה שמופץ ברשת חברתית, שלרוב סותר את הידע הרפואי, מסרבים להאמין לרופאים שלהם ומאז שפרצה מגיפת הקורונה, נפח המידע המטעה והכוזב הגיע למימדים שלא נראו קודם לכן.
עוד בעניין דומה
לתופעה תרם בלי ספק גם הנשיא האמריקאי טראמפ שהפסיד בבחירות האחרונות בארה"ב ו"הגביר עוד יותר את הפצת תיאוריות השוליים המוזרות", תוך שימוש מוגבר בפלטפורמות המדיה החברתית. לא מעט רופאים בארה"ב ובאירופה הביעו את חששם כי מידע כזה רק יגביר את ההססנות ואת הסירוב לקבל חיסונים – מה שעלול להאריך אם לא להחמיר את המגיפה.
דוגמה חדשה לבעיה הכאובה הזאת: החל מהשבוע שעבר מופצת בפייסבוק מה שתואר כפטיציה או "בקשה שהעבירו שני רופאים ל-EMA - רשות התרופות האירופאית - לעצור את כל המחקרים על חיסוני הקורונה ובפרט את המחקרים שנעשו בתרכיב החיסון של "פייזר/ביונטק". פוסט שמצטט את הפנייה הזאת הופץ גם בעברית תוך שימוש במונח "עתירה" – כאילו מדובר במסמך משפטי – בעוד שאפילו במקור היה מדובר רק בבקשה לקיים בירור בנושא הזה.
על המסמך המקורי שהופץ, בן 43 עמודים, חתומים ד"ר מייקל יידון, שהיה לפי גירסה אחת יועץ רפואי ולפי גירסה אחרת מציג עצמו כסגן נשיא לשעבר ב"פייזר" ומנהל מדעי ראשי למחקרי אלרגיה ומחלות נשימה וד"ר וופלגאנג וודארג, שעליו נמסר שבעברו היה ראש מחלקת בריאות באחת מערי גרמניה וב-2009 יו"ר ועדה מטעם המועצה האירופאית שקראה לעריכת חקירה על התנהלות ה-WHO ולמעורבות חברות תרופות בהכרזה על שפעת החזירים כמגיפה.
השניים העלו בפנייתם "חששות בדבר בטיחותו של תרכיב החיסון". הם מביעים במסמך שהופץ ספקות לגבי "נוגדנים בלתי-מנטרלים" שתרכיב החיסון יוצר, מצביעים על כך שעשויים אולי להיווצר גם "נוגדנים בלתי מנטרלים" או "נוגדנים נצמדים" הנקשרים לנגיף, אך לא מצליחים לנטרלו ולפיכך עלולים להוביל ל"הגברה התלויה בנוגדנים" (ADE), תגובה חיסונית מוגברת וחמורה יותר לנגיף, במיוחד כשהמתחסן עלול להיתקל בנגיף פראי יותר ואז תתחולל בגופו "תגובה היפר-דלקתית, סערה ציטוקינית שעלולה לגרום לנזק חמור יותר לריאות ולאיברים האחרים".
יש לשני החתומים על המסמך גם ספקות לגבי הניסויים המוקדמים בתרכיב החיסון שנעשו בקופי רזוס שהדגימו, לדבריהם, "פגיעה ריאתית חמורה כשאותגרו בנגיף הפראי, בעוד הקופים שלא חוסנו לא הדגימו פגיעה כזו". כמו כן מעלים מחברי המסמך חשש לתגובות אלרגיות חמורות אחרות.
תרכיב החיסון של פייזר המבוסס עם mRNA מכיל, לדבריהם, פוליאתילן גליקול (PEG), המצוי במעטפת השומנית המקיפה את ה-mRNA. "כ-70% מהאנשים מייצרים נוגדנים למרכיב הזה ורובם אינם יודעים זאת, מה שיוצר מצב מדאיג שבו רבים עלולים אולי לפתח תגובות אלרגיות ובעלות פוטנציאל קטלני לחיסון", כתבו השניים.
עוד הביעו חששותיהם לפגיעה בפוריות של נשים שיתחסנו. "חלבוני הספייק של הנגיף מכילים גם חלבונים הדומים לסינציטין-1 – חלבון חיוני לייצור השליה", אבל לטענתם, "אין אינדיקציה האם נוגדנים כנגד חלבוני הספייק יפעלו גם נגד הסינציטין-1 ואם זה יקרה, הדבר עלול לפגוע בהיווצרות השליה, מה שעלול לגרום לנשים המחוסנות לסבול מעקרות".
המסמך, שבאופן די מוזר נמחקו בו כתובותיהם של החתומים עליו, מעלה ספקות נוספים משום ש"פייזר" טרם פרסמה את מלוא המידע המדעי מהניסויים שערכה. לכן, להערכתם ייתכן שבתרכיב החיסון קיים "פוטנציאל סיכונים לפוריות" וגם שמתחסנים עלולים לדעתם, אולי לסבול מנזקים בלתי הפיכים. השניים סבורים שעדיין אין אפשרות לקבל "הערכה ריאלית בדבר ההשפעות המאוחרות של תרכיב החיסון".
אלא שבדיקה מעמיקה בנבכי הרשת עצמה העלתה ספקות ואף תהיות לפחות לגבי אחד משני החתומים על המסמך - ד"ר ידון, לאחר שזה הפיץ עוד קודם לכן, אף זאת ברשת חברתית, טיעונים שהתבררו כחסרי כל ביסוס, כאילו פנדמיית הקורונה למעשה כבר הסתיימה בבריטניה, או בלשונו: I am saying the pandemic is fundamentally over in the U.K. זאת, כאשר באי הבריטי נרשמה, בדיוק בעת שטיעונים אלה הופצו, דווקא עלייה מחודשת במקרי הקורונה החדשים וגם בתמותה ממנה.
את טיעוניו אלה סתר דיווח שהופיע כמובן באתר אחר ברשת, בשם Poynter, שבו הצביעו מחברי מסמך-התגובה על הטיעונים השונים של ד"ר ידון ככוזבים (False) או כלא מדויקים (inaccurate).