במחקר עוקבה שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases, חוקרים העריכו את שיעור ההיארעות של פקקת ורידים תסחיפית (VTE) בקרב הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית (RA), לעומת אלה שאינם סובלים מ-RA. בנוסף, החוקרים בחנו את הקשר בין היבטים קליניים המשפיעים על פעילות המחלה וגורמי סיכון ל-VTE.
עוד בעניין דומה
לצורך איסוף הנתונים, החוקרים עקבו אחר רישומים ממאגר המידע הארצי, ה-Swedish Rheumatology Quality Register, בין השנים 2006-2018, באמצעותם זיהו את כל מטופלי ה-RA שהיו לפחות פעם אחת בביקור מתועד אצל ראומטולוג במהלך תקופת המחקר (n=46,316 מטופלים, 322,601 ביקורים). לצורך הגדרת גורם החשיפה במחקר נעשה שימוש במדד ה-Disease Activity Score 28 erythrocyte sedimentation rate (DAS28 ESR) ובמרכיביו השונים. התוצא העיקרי היה אירוע של VTE במהלך השנה העוקבת לביקור אצל הראומטולוג. קבוצת אוכלוסייה כללית (ביחס 1:5) שימשה להשוואה לאחר התאמה לנתוני גיל, מין ואיזור מגורים.
החוקרים מצאו כי בקבוצת המחקר התרחשו 2,441 אירועים של VTE במהלך שנה מהביקור אצל הראומטולוג, לעומת 5,301 אירועים של VTE בקבוצת האוכלוסייה הכללית. יחס הסיכון (RR) ל-VTE בקרב מטופלים עם RA היה 1.88 (רווח בר-סמך 95%, 1.65-2.15). בקרב קבוצת המחקר, הסיכון (וכן יחס הסיכון) עלה עם התקדמות פעילות המחלה, החל מ- 0.52% לאחר ביקורים במהלך הפוגות, ועד 1.08% לאחר ביקורים בהם נמדדה פעילות מחלה גבוהה על פי מדד ה-DAS28 ESR (יחס סיכון 2.03, רווח בר-סמך 95%, 1.73-2.38). בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם מטופלי RA עם הגדרה של הפוגה על פי מדד ה-DAS28 ESR היו בסיכון מוגבר לאירוע של VTE.
החוקרים סיכמו כי קיים קשר חזק בין מידת הפעילות הקלינית של RA, כפי שנמדדה על ידי ה-DAS28 ESR, והסיכון ל-VTE. המסקנות מעידות על כך שניתן להתייחס לפעילות המחלה ככלי לריבוד הסיכונים לאירוע VTE בקרב מטופלי RA.
מקור: